בשנים האחרונות, דומה כי האפשרות של ייבוא אישי של כלי רכב הפכה למפתה יותר ויותר. רבים מהחסמים הבירוקרטים שהיו מושמים הוסרו, התהליך הפך לפשוט יותר, והטבות המס נראות משמעותיות.
אבל האם הדבר נותן את אותותיו בפועל? לא ברור, שעה ששנת 2013 הייתה חלשה יחסית בייבוא כלי רכב. אנחנו נתייחס כאן לתהליך שנדרש לעשות, ליתרונות ולחסרונות שלו.
אילו כלי רכב ניתן לייבא?
באופן כמעט מסורתי, היה במשך שנים ייבוא כלי רכב נחלתם הכמעט בלעדית של עולים חדשים ותושבים חוזרים, שהיו מעוניינים להעלות ארצה גם את הרכב אשר רכשו במדינת המקור שלהם. כך זה היה במשך שנים ,עד שגברה המודעות לכך שההליך, כשהוא מבוצע היטב, עשוי לחסוך לא מעט כספים, וכיום הייבוא נעשה בקרב קבוצות מגוונות באוכלוסיה.
נקודה נוספת שחשוב להבין היא אילו כלי רכב ניתן לייבא. במקרה הזה, ניתן להצביע על מספר תנאים עיקריים שנדרשים כלי הרכב למלא.
ראשית, נדרש שהייבוא שלהם ייעשה לצורך פרטי או מסחרי בלבד, כלומר, שלא למטרות סחר "סיטונאי" ברכבים. תנאי זה קיים עבור כלי רכב המיובאים לישראל על ידי יבואנים רשמיים, בעוד אלה שמעוניינים לייבוא רכב שאינו נמנה על צי כלי הרכב שמוצע במדינת ישראל אינם נדרשים לקיים אותו.
משרד התחבורה כולל, ברשימה מיוחדת, את כלל הדגמים שהוא מאשר לייבא, כך שנדרש, מטבע הדברים, לעקוב אחריה. בנוסף על כך, דרישת חובה נוספת היא שלא עברו יותר משנתיים מרגע ייצורו של הרכב, ובכלל – שהוא לא יהיה מוגדר במצב של טוטאל לוס. מבחינה כמותית, מאפשרות התקנות לאדם מסוים לייבא עד שני כלי רכב בלבד בשנה קלנדרית מסוימת.
כך מבצעים את הייבוא
הליך ייבוא רכב באופן אישי מבוסס על מספר גורמים שנדרש להתנהל מולם, וזאת, כאמור, למרות שהוא הפך לפשוט פי כמה בשנים האחרונות.
ברמה הכללית, מדובר כאן על משרד התחבורה, שמטפל ברישוי או במידת תקינותו של הרכב, ברשות המיסים אשר תיכנס לתמונה בכל הנוגע לסוגיית המיסוי והמכס ובגורמים אחרים המשלימים את התהליך: למשל, חברות שילוח המבצעות את הייבוא הלכה למעשה, סוכנויות הביטוח שמבטחות את הרכב (הוא חייב להחזיק בביטוח מלא טרם שחרורו מהמכס) וכיוצא בזה.
מבחינת התהליך עצמו, גם כיום הוא נמשך מספר חודשים לפחות. הצעד הראשון בו הוא רכישת הרכב, מה שנעשה, מטבע הדברים, במדינת היעד שלו, והוצאת רישיון ייבוא (בחלק מהדגמים).
לאחר מכן, מגיע השלב הבא, השלב ה"טכני", והוא מובילים את הרכב ארצה, בדרך הים, עד לאחת מנקודות המכס. שם, הוא יישאר עד אשר יטופלו הסוגיות הבירוקרטיות המרכזיות האחרות שלו, ובכלל זה ביצוע הבדיקות השונות שבוחנות את מצבו, קבלת רישיון קבוע ועוד.
ומה לגבי העתיד?
אחת המסקנות העיקריות של ועדת דוברת, ששמה לה למטרה הגברת התחרות בעולם הרכב והורדת מחירים עבור היצרן, הייתה להגביר את הייבוא האישי. עם זאת, למרות הכוונות הטובות, דומה כי התוצאה שהושגה בינתיים אינה משביעת רצון, ויש שיאמרו שאפילו כזו הפועלת בכיוון ההפוך: לראיה, בשנת 2013 מספר כלי הרכב המיובאים היה נמוך מאשר בשנתיים שקדמו לכך.
עם זאת, אין לסתום את הגולל על הייבוא האישי של כלי רכב בישראל. כיום, שוק הרכב האירופאי נמצא במצב משבר, מה שמביא לירידת מחירים, ועקב כך גם להגברת הכדאיות של הייבוא האישית.
בכל שנה, מיובאים אלפי כלי רכב בדרך זו, מאירופה, מארצות הברית וממקומות אחרים ברחבי הגלובוס, והציפיות הן שכאשר הנושא ימשיך להיות בראש סדר העדיפויות של משרד התחבורה, הוא יהפוך לפתרון לגיטימי יותר ויותר.
